תקופה קשה עוברת במדינה האהובה שלנו בחודשים האחרונים. ואין ספק שכולנו השתננו ולא נהיה אותו דבר כמו שהיינו. ככל הנראה שנכונו לנו עוד אתגרים רבים לפנינו, ותקופה של שינויים, שאני מקווה שתוביל בסופו של דבר למשהו טוב ושיחזור השקט ותחזור התקווה בליבנו.
בהוקרה והערכה לכל הלקוחות שלי - נשים נפלאות ולביאות
באהבה - תמר זיו
לאורך ההיסטוריה האנושית, מלחמות הותירו חותם בכל היבט של החיים, כולל עולם האופנה.
מלחמות היו גורם מכריע בעיצוב הנרטיב האופנתי לאורך ההיסטוריה. מהלבוש המפואר של תרבויות עתיקות ועד המדים התועלתניים בתקופות מלחמה.
פוסט זה מתעמק בהשפעות העמוקות שהיו למלחמות על אופנה, בעולם בכלל ובישראל בפרט ועוקב אחר ההשפעות של שדות הקרב אל עבר הלבוש האזרחי.
מלחמות עתיקות ולבוש מפואר: +3000-500-
בימי קדם, נוף האופנה הושפע לעתים קרובות מהעוצמה הצבאית של אימפריות. תקופה שמקיפה תרבויות עתיקות כמו אלו של רומא, יוון ומצרים העתיקה ושושלות סיניות שונות, המשתרעות בערך מ-3000 לפנה"ס עד 500 לספירה.
אופנה בימי קדם הייתה לעתים קרובות שיקוף של היררכיה חברתית ודינמיקה כוחנית. האליטה השלטת הציגה את עושרה ומעמדם באמצעות לבוש מפואר, מעוטר בבדים יוקרתיים, עיטורים מורכבים ותכשיטים יקרים.
בגדים אלה שימשו סמלים של סמכות ויוקרה.
לצבא היה תפקיד משמעותי בעיצוב האופנה בתקופה זו. כיבושים וסכסוכים צבאיים השפיעו על סגנונות הלבוש, כאשר שליטים וגנרלים מנצחים אימצו לעתים קרובות לבוש גרנדיוזי כדי להעביר את כוחם הצבאי.
בעוד לבוש מפואר היה נפוץ בתקופות של שגשוג ויציבות, מלחמות וסכסוכים עלולים להוביל לשינויים במגמות האופנה. השביתה של רומא בשנת 410 לספירה, למשל, הביאה לטלטלה כלכלית וטלטלה חברתית, מה שגרם למעבר ללבוש פשוט ומעשי יותר, כאשר המשאבים הפכו נדירים וההישרדות הפכה לחשיבות עליונה.
תקופת הרנסנס -מדים צבאיים ופרקטיות: 1500-1900+
תקופה זו מקיפה בעיקר את הרנסנס (המאות ה-14 עד ה-17), תקופת הנאורות (המאות ה-17 עד ה-18) ועד המאה ה-19.
הרנסנס הביא עניין מחודש באסתטיקה קלאסית, אך האבולוציה של מדי הצבא היא שהותירה השפעה מתמשכת על האופנה בתקופה זו, והמדים הצבעוניים של צבאות אירופה הפכו למקור השראה ללבוש אזרחי.
הצלליות והעיצובים נהיו פרקטיים, ומשקפים את השפעת הפונקציונליות הצבאית. מגמה זו נמשכה לאורך תקופת ההשכלה ועד למאה ה-19, שבה אלמנטים בהשראה צבאית כמו כותפות וכפתורי פליז מצאו את דרכם ללבוש אזרחי.
כל תקופת הרנסנס התאפיינה בעניין מחודש באסתטיקה קלאסית ותחיית האמנות, הספרות והתרבות בהשראת יוון העתיקה ורומא. בתקופה זו הופיעו רעיונות וחידושים חדשים בתחומים שונים, כולל אופנה.
מלחמת העולם הראשונה 1914+
מלחמת העולם הראשונה חייבה שימושיות ופרקטיות בלבוש בשל הדרישות של החיים בזמן מלחמה. כשגברים יצאו למלחמה, נשים קיבלו על עצמם תפקידים חדשים בכוח העבודה, ודרשו לבוש פונקציונלי ומתאים לעבודות החדשות.
אופנת הנשים נפטרה מהסגנונות המקושטים והמגבילים שאפיינו אותה בתקופה האדוארדית ונשים עברו לללבוש עיצובים פרקטיים יותר. חצאיות קצרות עד הברכיים לצורך נוחות התנועה, ומחוכים ננטשו לטובת לבוש תחתון נוח יותר.
מדים צבאיים השפיעו רבות על האופנה האזרחית במהלך מלחמת העולם הראשונה. אלמנטים כגון כפתורי פליז, כותפות ומעילי גשם מצאו את דרכם ללבוש היומיומי, ומשקפים את הנוכחות הנפוצה של המלחמה בחברה.
אופנת נשים שאבה מסגנונות צבאיים ז'קטים ומעילים מחויטים שמזכירים את מדי הקצינים שהפכו פופולריים.
מלחמת העולם השנייה 1939+
מלחמת העולם השנייה הביאה אתגרים גדולים עוד יותר לתעשיית האופנה, עם קיצוב נרחב והגבלות על ייצור בגדים. ממשלת בריטניה, למשל, הציגה את תוכנית שהטילה תקנות מחמירות על עיצוב וחומרי הבגדים.
הבגדים שיקפו פונקציונליות, עם עיצובים פשוטים ותועלתיים עשויים מבדים לא יקרים. בגדים היו נטולי קישוטים מיותרים והציגו דוגמאות סטנדרטיות כדי לחסוך במשאבים. השמלות כללו צלליות בקו A, קווי מכפלת קצרים יותר, חליפות מחויטות ומעילי טרנץ', המשקפים את הצורך בפונקציונליות.
אופנת הגברים שילבה אלמנטים צבאיים כמו מעילי בומבר ומכנסי חאקי.
צעדי הצנע במהלך מלחמת העולם השנייה הובילו לתחייה של תפירה ביתית ואופנת עשה זאת בעצמך. נשים הפכו מיומנות להסתפק במשאבים המוגבלים, והתאימו מחדש בגדים ישנים באופן יצירתי כדי לענות על הצרכים שלהן.
מלחמת העצמאות 1948+
מלחמת העצמאות הובילה למחסור חמור בחומרי גלם. דבר שחייב את הממשלה הטרייה להכריז על משטר צנע וקיצוב. יבוא של מוצרי טקסטיל מאירופה, שעד אז עדיין היה נפוץ, נפסק באחת והשפיע על צריכה של אופנה מתוצרת מקומית. הדאגה העיקרית של השלטון היתה איך להלביש כמה שיותר אנשים בכמה שפחות אמצעים.
הצבעים ששלטו בבגדים מהתוצרת המקומית היו חאקי, כחול ולבן.
מפעל אתא נחשב לחלוצי בתחום ייצור הטקסטיל המקומי. צמצום אלטרנטיבת הקנייה והעברת הבגדים בין בני המשפחה הביאו לביטול האינדיבידואל האופנתי, ויצרו מעין "תלבושת אחידה".
כך נולדה דמות הצבר המקומי, שהיה הסמל לישראליות: שזוף, שרירי וחסון, ובניגוד מוחלט לתדמית היהודי הגלותי מהעיירה. עד מהרה התעצב המראה הצברי שכלל כובע טמבל, מכנסיים קצרים וסנדלים.
לידה מחדש לאחר המלחמה 1947+
סוף מלחמת העולם השנייה בישרה תקופה של אופטימיות שלאחר המלחמה והתאוששות כלכלית.
התקופה שלאחר המלחמה סימנה יציאה מהחסכנות שאפיינה את זמן המלחמה וחגיגה של חופש חדש.
האופנה הגיבה עם חזרה לזוהר ואלגנטיות, דוגמת "המראה החדש" של כריסטיאן דיור ב-1947.
ה"מראה החדש", המאופיין במותניים צרים, חצאיות מלאות ובדים יוקרתיים, סימל את סוף תקופת הצנע וחזרה לשפע ולגזרות נשיות.
בעוד שבהוליווד נהנו הנשים מתור הזהב עם שמלות פאר, הנשים הישראליות, הרגישו במצוקה בגלל מדיניות תקופת הצנע ההולכת ומחמירה, כשהממשלה החליטה לא רק לפקח על מחירי הבדים והבגדים אלא גם לקבוע את העיצוב שלהם.
מפעלי הטקסטיל הולאמו והחלו לייצר בגדים בסגנון אחיד שאותו הכתיבה הממשלה. האינדיבידואל נעלם והבגדים הפכו אחידים. עיתוני האופנה הנשית עסקו בחלוקת עצות כיצד לחסוך כסף ובד, ולהתאים את הבגד מהעונה שעברה בשינויים קלים (שניתן לעשות בעצמנו) לעונה הנוכחית ועדיין להישאר אופנתית.
נשים רבות פנו לשוק השחור כדי להשיג יותר בדים ולתפור לעצמן בגדים. הדבר היווה איום רציני על משטר הצנע שנקטה הממשלה, שהסתיים רק בסוף שנות ה־50.
מלחמות מודרניות ובגדי רחוב 1960+
במחצית השנייה של המאה ה-20 ואל תוך המאה ה-21, הקשר בין מלחמה ואופנה התפתח שוב. מלחמת וייטנאם והעימותים שלאחר מכן השפיעו על עלייתן של תנועות אנטי-ממסדיות ותרבות נגד, והולידו אופנת בגדי רחוב.
עודפי בגדים צבאיים הפכו לסמל של מרד וחוסר התאמה, כשדפוסי הסוואה ומגפיים צבאיות מצאו את דרכם לאופנת המיינסטרים.
מלחמת ששת הימים 1967+
בזכות הניצחון של צה"ל במלחמת ששת הימים המראה הצבאי תפס מקום מרכזי.
החיילים הפכו לאייקוני אופנה, הם הסתובבו במדים גם באירועים רשמיים. המדים הישראליים הפכו לחלק מהאתוס הצברי והישראלי. המדים חדרו לארון האזרחי והמשיכו להשפיע עליו לאורך שנים רבות, ומשקפי הטייסים ומעיל הדובון הם רק שתי דוגמאות מני רבות לכך.
במקביל לניצחון הצבא הישראלי, ובהשפעת האופנה של ילדי הפרחים, שרווחה בסוף שנות ה־60 בארה"ב כתנועת מחאה שהתנגדה למלחמת וייטנאם, נפוץ השימוש בבגדים אתניים גם בארץ, והגלביות שנוכסו מהתרבות הערבית הפכו לפריט אופנתי לגיטימי.
מגיפת הקורונה 2020+
מגיפת הקורונה שינתה במהירות את נוף האופנה. רכישות בחנויות האינטרנט גברו בעוד ששטחי קמעונאות ומסחר פיזיים נסגרו, כמו כן נושא הקיימות זכה לבולטות עוד יותר מבעבר.
עבודה מהבית יצרה דרישה ללבוש יותר נוח כמו בגדי ספורט בית ופנאי. עד היום רואים את ההשפעה העמוקה שהיתה לתקופה הזו בחיינו על בחירות הלבוש שלנו. כולנו הפכנו לפחות רשמיים בלבוש. גם למי שיש קוד לבוש יותר מחוייט בעבודה, היום קוד הלבוש מעט יותר נינוח מבעבר.
נעלי ספורט הן הנעליים הכי אופנתיות ונצפות ברחוב.
ועד היום ניתן לראות ברחוב נשים רבות לובשות מכנסיים וחולצת טרנינג תואמים וקוראות לזה חליפה (אז אל!!!)
בינתיים נראה שהמגמות האלו ימשיכו ללוות אותנו בשנים הקרובות.
