אופנה בציר הזמן: בגדים, זהות ושינוי
- Tamar Ziv
- 30 בספט׳ 2019
- זמן קריאה 6 דקות
עודכן: לפני 5 ימים
כשאני מסתכלת על ההיסטוריה של האופנה, אני לא רואה רק בגדים.
אני רואה נשים שניסו להגיד משהו. על מי שהן, על מה שמותר להן, על לאן הן הולכות. בכל עשור, הלבוש שיקף את מצב האישה בחברה, את המאבקים שלה, את החירויות שרכשה, ואת הזהות שבנתה לעצמה.
זה מה שהופך את היסטוריית האופנה לסיפור אנושי עמוק הרבה יותר ממה שנראה על פני השטח.
צאו איתי למסע של יותר ממאה שנה.
לאורך השנים אופנת הנשים והעיצוב תמיד הושפעה מההיסטוריה, הפוליטיקה והמקום.
מעמדה ומצבה של האשה בחברה גם כן השפיעו על הבגדים שבחרה ללבוש כמתאימים ביותר או כמצופים ממנה.
כאשר מסתכלים על ההיסטוריה, תפקידה של האישה המתפתח, ובהתאם גם סגנונות הבגדים הפופולריים לאותה התקופה. בהמשך תוכלו לראות את אוסף השינויים היותר משמעותיים שחלו במגמות אופנת הנשים החל משנת 1900.
צאו למסע במאה השנים האחרונות דרך מגמות האופנה והטרנדים שאפיינו את התקופה, מאה של הבטחה והתקדמות עבור נשים, אפשר להיות מאד גאות מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכות.
1900+ כשהגוף היה כלוב
הטרנד הבולט ביותר במאה ה-19 היה המחוך בעל צורת ה- S העקומה והנוראית.
זה היה הסטנדרנט באותה התקופה ונשים בכל העולם לבשו את זה פעמים רבות.
המחוך דחף את הירכיים לאחור ואילץ את החזה ללכת לפנים ויצר צורה של עקומה (כמו יונה עם חזה מתוח קדימה).
הטרנד הודגש בחולצות נפוחות, מתולתלות, מעוטרות בקישוטים משוכללים, כגון עניבות סרטים רחבות וקולר תחרה.
השיער של הנשים היה לעתים קרובות כרוך סביב רפידות ושער מזויף כדי ליצור נפח
1905
במהלך המאה ה- 19, רגליים וכפות רגליים של האישה נראו לעתים רחוקות (אלא אם כן בפוזת הישיבה).
משמעות הדבר היא כי גרביים, ונעליים לא זכו לתשומת לב רבה.
את הלבוש והנעליים באותה התקןפה הדגישו עם קשירת חוטי משי, אבזמים קטנים וצבעים כהים.
נעליים מחודדות ועקב מתון היו באופנה.
חצאיות הנשים נעשו צרות יותר אחרי מלחמת האזרחים, יותר בצורת קונוס ולא כפעמון.
הלבוש היה מעומלן בכבדות וחולצות המותניים המוגזמות והמפונפנות נהיו לטרנד החם האחרון, ועוצבו בהשראת חולצות הגברים.
1909
+1910 גבריות כביטוי עצמאות
בשנים הראשונות של המאה ה -20, האופנה נהפכה ליותר גברית ומאצ'ואיסטית,
אך עדיין התאפיינה בנגיעות אקזוטיות וסקס-אפיל.
נשים הסתפרו תספורות בוב קצרות, אורך השמלות והחצאיות עלה והתקצר מעל הקרסול.
מלחמת העולם הראשונה השפיעה רבות על האופנה,
כשהגברים יצאו למלחמה, הנשים נכנסו לכוח העבודה. הגוף החל לנוע חופשי יותר.
הבגדים שיצרו המעצבים סימנו את הדור והלבוש של הנשים באותה התקופה.
החצאית הצנומה, למשל, התקבלה במהירות ובאהדה רבה אצל הנשים באותה התקופה,
ונותרה שיא האופנה עד 1915 בקירוב.
1913
1920+ הפריצה
שנות ה -20 של המאה ה -20 ידועה כתקופה סוערת ודינמית בעלת תמורות בדינמיות החברתית, האמנותית והתרבותית של התקופה, וכמובן בעידן הג'אז.
העשור הזה הוביל לעידן המודרני של האופנה, כאשר הנשים נוטשות את האופנה המגבילה של העשורים האחרונים לטובת בגדים נוחים יותר.
שמלות ג'רזי, חצאיות ומכנסיים. בגדים אתלטיים, צלליות נעריות, ושפע נוצץ אפיינו את התקופה.
1928
הטרנדים האופנתיים קיבלו את קדמת הבמה יחד עם עצמאותן המתגברת של הנשים.
נשים החלו ללבוש בגדים שיותר רופפים על הגוף ולא צמודים ומכווצים, מבדים יותר נושמים כמו משי. כמו כן הן נעזרו בהמון אביזרי אופנה כגון סרטי ראש, פנינים וקישוטים נועזים.
1930+ חזרה לנשיות, ואז משבר
שנות ה-30 הביאו חזרה לסגנון נשי ומלוטש. מראה נקי ביום, זוהר בלילה.
חליפות וז'קטים קצרים, נעליים מתוחכמות יותר, ולראשונה, סנדל פתוח.
הבגדים נעשו רגועים ונינוחים, ולפעמים גם נועזים ממה שהיה קודם.
בט דייויס
מגמות האופנה בשנות השלושים הושפעו במידה רבה מן האופי הפרוגרסיבי מהעשור הקודם.
חליפות וז'קטים קצרים היו פופולריים, הבגדים נעשו רגועים ונינוחים יותר, ולראשונה, גם נועזים יותר.
למשל, נשים לא רק לבשו פחות בגדים אלא גם בגדים חושפניים יותר.
מרלין דיטריך, שנות ה- 30
אבל השפל הגדול בסוף העשור הכניס הכל לבלמים. האופנה חזרה לשמרנות. הכלכלה תמיד משפיעה על הלבוש.
התקדמות האופנה הזאת נעצרה זמנית במהלך סוף העשור בתקופת השפל הגדול; כשהאופנה חזרה אחורנית עם מאמרים על בגדים שמרניים יותר והדגשת תכונות נשיות מסורתיות.
1936
1940+ אופנה בצל מלחמה
בשנות ה -40, מלחמת העולם השנייה גבתה מחיר כבד גם באופנת הנשים.
השימוש בנעלי עור פחת, ובדים מסוימים היו מוגבלים.
סוליות עץ כבדות ועקבי ווג' הפכו לעניין שבשגרה, שורה של פריטי לבוש נקנו באמצעות מערכת "קופונים".
צמר, סרטים, תחרה, כתפיות, וכפכפים היו מותרות, ונשים החלו לצייר על הנעליים שלהן בצבעים בהירים או לקשט את צדי הסוליות כדי לבטא את הסטייל האישי והסגנון שלהן.
הבדים שהיו נפוצים במהלך שנות ה- 20 כגון משי כבר לא היו בשימוש, במקום, את הבגדים עשו מחומרים זולים יותר שהיו זמינים יותר באותה עת.
המלחמה גרמה למחסור ולגירעונות בסחר העולמי שהאט את ייצור הבגדים, אך עורר חדשנות בתעשייה.
הרוח הפטריוטית ואוירת המלחמה השפיעה גם על הצבעים והאופנה.
נשים לבשו צבעים בהשראה צבאית, כגון כחול נייבי וצבעי נאוטיקה, המלחמה יצרה גם בגדים גבריים יותר עם חצאיות קצרות ועם כתפיים רחבות יותר.
המסר היה ברור: האישה יכולה להסתדר.
המראה האיקוני ביותר בתקופת המלחמה היה חליפת שני חלקים לנשים.
בארצות הברית מראה זה נקרא באופן פטריוטי "חליפת הניצחון", בבריטניה זו הייתה חליפת השירות.
החליפה הייתה פרקטית ומגוונת, ונלבשה לעתים קרובות כמו שמלה.
לעתים ערבבו את הז'קט והחצאית עם בגדים אחרים, וחולצות אחרות.
1950+ חגיגה של גוף ונשיות
באמצע המאה, האופנה לקחה סיבוב דרסטי.
המלחמה הסתיימה ועשור חדש עם ביטחון חדש החל.
עיצובי האופנה חגגו מחדש את גוף האישה, עם שלל עיצובים ואביזרים, ונוצרו טרנדים חדשים ונוצרה שוב דרישה לאופנה. הפאר והנוצץ חזרו לשגרת החיים וזה התבטא גם בעיצובי האופנה.
חצאיות מלאות עם תחתוניות, שמלות אמפיר, וחליפות מפוארות נהיו פופולריות.
נשים רבות לבשו נעלי עקב ונעליים איטלקיות (ידועות באלגנטיות גבוהה ועידון).
גרביים ללא תפר ותספורות גבוהות ומפוסלות מלוות את בגדיהן.
1954
הצורה הנשית לקחה את מרכז הפוקוס עם מותניים הדוקים וצרים ומכפלת גבוהה.
טרנד שקבע את הטון למראה הקלאסי והאייקוני - "המראה החדש".
עם הגזרות החדשות, נכנסו הרבה הדפסים וגם צבעים חדשים והתנסויות חדשות.
1957
1960+ שבירת כלים
שנות ה-60 שברו כללים שהיה צריך לשבור.
תנועות לזכויות האזרח, מהפכת הנוער, הביטלס. האופנה ביטאה את השינויים הללו.
לראשונה, הנשים הצעירות לא חיקו את אמהותיהן. הן יצרו שפה אופנתית חדשה לגמרי.
השפעות מעולם המוסיקה והתנועות לזכויות האזרח בארצות הברית עוררו גל של עצמאות נוספת בזכויות הנשים וגם באופנה. שנות ה -60 מתאפיינות כעידן של תנועות חברתיות וחידושים אופנתיים שעדיין משפיעים עד היום.
מגמות האופנה הללו שיקפו את השינוי בחברה ואת מבנה המעמדות.
נערות מפגינות בעד חצאיות המיני בלונדון 1966
האופנה ביטאה את השינויים התרבותיים והחברתיים הללו באמצעות בגדים כגון: שמלות בסגנון A, חצאיות התקצרו יותר ויותר עד ללידת חצאית המיני השובבה. הגרביים הושלכו הצדה והגרביונים נכנסו לאופנה.
הטרנדים הבולטים כללו שמלות קצרות מאד בליווי מגפיים שטוחים, הדפסים פסיכדליים, ג'ינסים וכובע פילבוקס.
הנעליים נעשו גסות יותר, עם עקבים עבים ונמוכים.
1970+ אינדיווידואליזם
שנות ה-70 המשיכו את הרוח המשוחררת של העשור הקודם.
ג'ינסים ומכנסיים מתרחבים היו מעמודי התווך באופנת שני המינים לאורך רוב העשור.
כמו גם "מראה הדיסקו", חליפת שלושה חלקים לגברים ונשים בשמלת מעטפה מג'רזי לנשים.
עוד מראות פופולרים באותו עשור הם ההיפי ואנדרוגיני.
אלה כוללים נעלי פלטפורמה, ולעתים קרובות הסוליות היו בעובי של שניים עד ארבעה ס"מ
בשנות השבעים, התפתחה סצנת האופנה שהפכה את האינדיווידואליזם בבגדים לסמל לעצמאות ולחופש.
העשור הזה עזר לנשים לבטא את האינדיווידואליות שלהן, לא להיות חלק מהמחנה, להיות עצמן.
בסבנטיז הכריז מגזין האופנה הנחשב "ווג", שאין יותר כללים בעולם האופנה, בהתייחסו לייצור ההמוני ששתף את שוק האופנה בבגדים זולים מחומרים סינתטיים.
1980+ כוח, זוהר ויצירתיות
שנות ה-80 היו עשור של נשים שניסו למצוא את עצמן ולהראות את עצמן. שיער גדול, כתפיות גדולות.
נשים רבות השתלבו בכוח העבודה יותר מאי פעם, ובגדיהן שיקפו את זה.
הם חיפשו דרכים להביע את היצירתיות ואת האינדיווידואליות שלהם.
נשים סיפרו את שיערן קצר ולבשו שכבות של בגדים.
שני המינים חיפשו זהות.
זהו עידן של שיער גדול ורפידות כתפיים גדולות.
לא רק אופנת הנשים השתנה, אלא גם התפקיד של הנשים בחברה השתנה,
כשנשים רבות השתלבו בכוח העבודה יותר מאי פעם.
נשים לבשו בגדים למטרות שונות ביומיום ולא ויתרו על הצהרות אופנה וסטייל אישי.
זהו עשור של בגדים מפוארים כגון משי ופרוות, שיער שופע, ואביזרים צבעוניים ומרהיבים.
האופנה בשנות השמונים התאפיינה בטרנדים בלתי נשכחים, חלקן עדיין משפיעים עד היום.
הטרנדים הבולטים של עשור זה כללו:
גרביונים, בגדי גוף, מכנסי טרנינג, מכנסיים קצרים, וג'ינסים מרופטים וקרועים,שעדיין אופנתיים עד היום.
בנוסף, אביזרי אופנה ספורטיביים נהיו פופולריים בעיקר בגלל שיגעון האירובי, והסרט פלאש דאנס.
הזמרת מדונה 1983
1990+ חזרה לפשטות
בשנות ה-90 האופנה נהפכה מינימליסטית יותר, והושפעה מהתרבות הבריטית.
מושפעת מהמוסיקה, רוק וגראנג', נשים לבשו בגדי יומיום פשוטים.
תמונה מהסרט המציאות נושכת" 1994
ג'ינס, חולצות טריקו. מכנסי קאפרי, חולצת בטן, נעלי דר' מרטינס.
פחות זוהר, יותר אמת. אלו היו שנות התשעים.
2000+ הכל יחד בלי כיוון ברור
שנות ה -2000 מתוארות לעתים כעשור של "מאש-אפ", שבו הטרנדים מתערבבים ומשתלבים זה בזה.
הגלובליזציה השפיעה גם על מגמות הבגדים של העשור, עם מיזוג של אופנות מרחבי העולם
בגדים אתניים, תרבות גלובלית. לא היה סגנון אחד וברור,
שחזורים של שנות ה-40, ה-50, ה-60, ה-80 חיו ביחד.
מגפי Ugg, חולצות סגורות, קפוצ'ונים, ג'ינס סקיני.
"השטן לובשת פראדה" הפך לסמל תרבותי.
מתוך "השטן לובשת פראדה" 2006
2010 - עד היום המהפכה השקטה
ואז הגיעו הסושיאל מדיה, האינסטגרם, והפאסט פאשן.
לפתע, טרנדים השתנו לא כל עשור אלא כל עונה, לעיתים כל שבוע.
תעשיית האופנה התייעלה ומהירה להפליא, אבל המחיר היה כבד.
מליוני פריטים נזרקים כל שנה.
עובדים ממדינות עניות מייצרים בגדים בתנאים קשים, והסביבה משלמת את המחיר.
ובמקביל קמה תנועה נגדית שדוגלת ב:
Slow fashion
מלתחת קפסולה
קנייה מודעת
נשים שמחליטות לצרוך פחות אבל טוב יותר.
לבנות מלתחה שמשקפת מי שהן באמת, ולא מה שהאלגוריתם הציע הבוקר.
זה המקום שבו אנחנו עכשיו.
בין שני עולמות.
מה שאני לוקחת מהמסע הזה
כשמסתכלים על מאה שנה של אופנה, משהו ברור מאוד:
בגדים לא היו אף פעם רק בגדים, בכל עשור הם היו הצהרה.
מי אני?
במה אני מאמינה?
כמה מקום אני מרשה לעצמי לקחת?
גם היום זה נכון. מה שאת לובשת מספר סיפור,
השאלה היא רק אם הסיפור הזה מדויק לך.
לא מה שהאינסטגרם אומר שצריך ללבוש, לא מה שהיה אופנתי לפני שנה,
אלא מה שמשקף מי שאת באמת, בחיים שלך, בגוף שלך, בשלב שאת נמצאת בו.
אם את רוצה לגלות את הסגנון שמדבר עליך באמת, אני כאן בשביל זה.
