• Tamar Ziv

סיפורה של שמלה שחורה קטנה


כל החידושים המפורסמים בעולם עיצוב האופנה לא יכולים להאפיל על תהילתה של שמלה שחורה קטנה אחת.

קוקו שאנל שהביאה לתודעה הקולקטיבית את רעיון השחורה הקטנה. היא עיצבה אותה כבר ב-1915 כשלנגד עיניה כלל חזון השמלה- פתרון לבוש אולטימטיבי להמוני נשים בעידן המודרני. הבחירה בצבע שחור בלבד, שנחשב עד אז לצבע אבלות, כמו גם בגזרה פשוטה ונוחה בעלת קוים ישרים, הפכה את השמלה השחורה הקטנה ( LBD) ללהיט.

קוקו שאנל הציגה אותה לעולם ב- 1926, בזמן שבין שתי מלחמות-העולם, שבו צבעים בהירים, הדפסים ורקמות כבדות שלטו באופנה. אמנם בהתחלה השמלה התקבלה בקרירות, אבל ב 1926 פרסם אותה ה”ווג” תחת הכותרת “הפורד של שאנל” והכתיר אותה כגרסה האופנתית לאותו רעיון שגילם “מודל הטי” של פורד. מכונית הדגל של הנרי פורד שהיתה המכונית הראשונה ששווקה באופן המוני.

איורי אופנה של שאנל

השמלה השחורה בעלת השרוולים הארוכים, שנתפרה בתחילה מבד צמר, עבור שימוש יומיומי, ועבור הערב מבד קרפ סאטן או קטיפה, זעזעה את עולם האופנה. מאוחר יותר הופיעו ווריאציות אחרות של השמלה השחורה הקטנה: קצרה, ללא שרוולים, עם קפלי שיפון שחור, בתחרה שחורה ועוד.

COCO SHANEL

מגזין האופנה הנחשב "ווג" האמריקאי כינה את שמלתה השחורה של שאנל "פורד", וכוונתם היתה לכך שהיא פשוטה ובעלת פוטנציאל להצלחה עצומה וארוכת-טווח.

השמלה השחורה הקטנה של שאנל הפכה לסמל של שיק ופשטות אלגנטית ומתוחכמת.

שמלת הקוקטייל

במהלך שנות ה-20, מושגים חדשים של אינדיבידואליות, ודחייה של אידיליות ישנות של הנשיות מכובדת, הולידו תופעה חדשה של "אישה שותה".

נשים החלו לצאת, העזו לשתות מקוקטיילים בחברה מעורבת. הן יצאו למסיבות קוקטייל פרטיות וטרקלינים, והרשו לעצמן להינות.

הן לבשו שמלות קוקטייל, ששילבו עם תיק ערב קטן, כפפות, נעליים וכובע תואם.

שעות הקוקטייל התקיימו בדרך-כלל בין השעות שש לשמונה בערב, אך את שמלת הקוקטייל האישה האופנתית השכילה להתאים וללבוש בכל שעות היום, ע"י מניפולציות ואבזור נכון. וכך מכוח הגמישות והפונקציונליות שלה, שמלת הקוקטייל הפכה להיות הלבוש של האליטה האופנתית המתקדמת בשנות ה-20.

אחרי מלחמת העולם הראשונה, אופנת הקוטור הצרפתית היתה תלוייה במידה רבה על לקוחות אמריקאים וגם במידה רבה על חנויות הכלבו האמריקאיות שהעתיקו וקידמו את העיצוב הצרפתי.

למרות שמסיבות הקוקטייל החלו בארה"ב, הצרפתים היו אלה ששמו פחות צומת-לב לכללים הנוקשים של הקוים, הגזרה והאורך, כמו שהאמריקאים פירסמו בכתבי העת לשעת הקוקטייל.

שמלת הקוקטייל של שאנל

במקום זאת, בתי האפנה הצרפתים שאנל וויונה יצרו בגדים לשעות אחה"צ, הכוללים פיג'מת חוף, חולצות משי, מכנסי פעמון רחבים, שנלבשו עם ג'קט באורך מידי.

כשהפופולריות של נסיעות וטיולים גדלה, הן בערי נופש אמריקניות כמו פאלם ביץ', ובריביירה היוקרתית, בגדי הקוקטייל הצרפתים צברו תאוצה במעגלים האמריקאים העשירים. אבל בעוד שהאליטה האמריקאית מקדמת את העיצובים הבלעדיים של הקוטור הצרפתי, הרוב המכריע של הציבור בארצות הברית הסתמך על הפרסומות של הוניטי פייר, והווג האמריקאי, וכן על חנויות הכלבו האמריקניות כדי להתלבש לשעת הקוקטייל שלהם.

השמלה השחורה הקטנה תורגמה לליין מסחרי-(רדי-טו-וור), כמרכיב עיקרי בשעת אחר הצהריים המאוחרות ושעות הקוקטייל. נשים אמריקניות בכל רמות הצריכה ידעו את החשיבות של השחור המעשי ונעים ההליכות.

באמצע 1920 אורך החצאית היה בדיוק מתחת לברך בכל שעות היום ולכל עניין. למרות שלבוש הקוקטייל הציג שרוולים ארוכים יותר, מחשופים צנועים, ועיטורים דלילים של בגדי היום, הוא התאפיין בבדי משי או סאטן יותר מאשר צמר או גברדין.

לעיתים ההבדל היחיד בין שמלת יום ללבוש קוקטייל היה הבד השחור וכובע מסוגנן.

כובעים בשנת 1920 היו שונים רק מעט מצורת הפעמון, אבל הדגמים של הקוקטייל והערב היו מקושטים בנוצות, אבני-חן, חרוזים ורקמות שהצביעו על אסתטיקה רשמית יותר. כפפות קצרות נלבשו עם לבוש הקוקטייל בתקופה זו, וניתן היה למצוא בצבעים רבים, אם כי לבן ושחור היו הפופולריים ביותר.

לנצח תהיה השמלה השחורה אייקונית, קלאסית ופריט מנצח בארון של כל אשה.

וגם אצלנו באתר יש תמיד כמה שמלות שחורות מחמיאות במיוחד לכל מטרה:




גלגולה של השמלה השחורה בתולדות הלבוש מאז ועד היום בתמונות

1926

מגזין האופנה "ווג" האמריקאי מפרסם ציור של עיצוב של קוקו שאנל. "ווג" כינה את העיצוב שלה "פורד", וכוונתם היתה לכך שהיא פשוטה ובעלת פוטנציאל להצלחה עצומה וארוכת-טווח. פשוטה אך אלגנטית, בצבע שחור עם שרוולים ארוכים וצרים, שנלבשה עם מחרוזת פנינים לבנות.

1927

שימו לב לצללית הצרה, ולאורך המכפלת הקצרה יותר.